26/12/2019

המלחמה להרחקת המלחמה: העשור שהביא את מבצעי הצללים אל קדמת הבמה

מאז ומתמיד ביצע צה"ל פעולות חשאיות, אך השינוי באיומים בהובלת איראן הצריך היערכות מאתגרת שתחזק את ההרתעה ותשלול יכולות מבלי להיגרר למערכה כוללת. צה"ל פועל מתחת לסף הרעש ופוגע בהתבססות טהראן באזור בעזרת אש מדויקת ומודיעין איכותי. הצצה למלחמה השקטה ביותר

צילום: רויטרס, עריכת תוכן: סיגל סיריוס, הפקה: רוית כהן צפרירי, עריכת וידאו: נועה לוי, עיצוב גרפי: אביחי ברוך

שנת 2009. קומה 14 בבניין המטה הכללי. בראש השולחן עמד רב אלוף גבי אשכנזי. לא כל חברי פורום מטכ"ל הבינו באמת את גודל השעה. ראש חטיבת המחקר תת-אלוף יוסי ביידץ הצביע על כוונות איראניות לשנע לגבולות ישראל טילים מדויקים כדי לאיים על מתקנים אסטרטגיים כמו בסיסי צה"ל, נמלי ים, שדות תעופה, תחנות כוח וסמלי שלטון. נשמע כמו עוד איום אפוקליפטי.

ביידץ העריך באותו דיון כי איראן סימנה את שנת 2013 כתאריך יעד להציב טילים מדויקים בלבנון. אשכנזי, שהיה טרוד בנושאים ביטחוניים בוערים גדולים ומידיים אחרים הטה את אוזנו ואישר לאמ"ן להגביר את מלאכת האיסוף סביב נושא "המדויקים" ולהציג דרכי פעולה אפשריות. אז נולד המושג "מודיעין מאפשר", שבו לא מועברים רק דיווחים, אלא מאפשר גם תקיפות או מניעה וסיכולים בצורה מגוונת. באותה שנה דיבר אשכנזי על ריבוי מערכות חשאיות. על חלקן שותף אם לא על רובן, מפקד חיל הים דאז אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום. חלק מהפעולות כללו לכידת ספינות נשק ועל חלקן לא ניתן להרחיב עד עצם היום הזה.

המטרה האיראנית: הצבת טילים מדויקים בלבנון. טיל זיזאל של משמרות המהפכה (צילום: GettyImages)

אף אחד לא העריך באותו החדר, ולו לרגע, שבחלוף שנתיים תפרוץ מלחמת אזרחים בסוריה שתפורר את משטרו של בשאר אסד מבפנים ותפתח הזדמנות היסטורית עבור איראן להתבסס בסוריה. בשנת 2012 היה זה תורו של הרמטכ"ל בני גנץ להרחיב את מעטפת הביצועים ומרחבי הפעולה הרחק מגבולות ישראל.
חלפו שנים, ולפי פרסומים זרים חוסלו בעלי תפקידים בכירים במזרח התיכון שקשורים להברחות נשק וטכנולוגיות מאיראן לרצועת עזה וללבנון. אחד המחוסלים היה גורם חשאי ביותר בחיזבאללה: חסן א-לקיס. חיסול זה ואחרים, לפי הפרסומים, עיכב תהליך רכש והברחות ללבנון אך לא גדע אותו. כוח קודס בפיקודו של קאסם סולימאני מבין שנדרש למשהו אחר ומתחיל לגלגל בראשו יחד עם היועץ הכי בכיר שלו לענייני ישראל: חסן נסראללה.

אחד הרעיונות שהשניים מקדמים הוא פרויקט הסבה של רקטות לטילים. האחריות באותם ימים מונחת על כתפיו של ראש אגף המודיעין אלוף הרצי הלוי שנדרש במלאכת מחשבת לעצב את הרעיון לפגיעה ישירה בפרויקטים הטכנולוגיים שיאיימו על מדינת ישראל. בשונה לחלוטין ממה שחווה עורף המדינה במלחמת לבנון השנייה שכללה בעיקר רקטות סטטיסטיות. בזמן שהלוי פעל להציג את התהליך האיראני המסוכן בפני מקביליו במדינות מערביות בראשן ארצות הברית, הוא דאג לפתח את התשתית המודיעינית שתיקרא לימים המערכה שבין המלחמות (מב"מ).

איום חדש ומשמעותי על העורף. המל"ט האיראני שהופל בדרכו לישראל, פברואר 2018 (צילום: דובר צה"ל)

מערכה שכולה חשאית והמטרה שלה היא לפגוע ביכולות איראניות מבלי לקחת אחריות או לגורר תגובה של האויב. האמריקנים מכנים זאת campaign between wars. באותה השנה, 2014, החלו בחטיבת התורה וההדרכה של אגף המבצעים במטה הכללי לכתוב במה שהתפתח לחוברת עבת כרס את פירוט את התהליך. באותה השנה גם הוקם ענף מב"מ משותף לאגף המבצעים ואמ"ן ולאחר מכן הוקם פורום מב"מ של ראשי החטיבות המעורבות כדי למקד מאמץ ולייעל פעולה.

לפי פרסומים זרים, אגף המודיעין של צה"ל הצליח באומנות לאתר מידע מודיעיני מדויק של נחיתות מטוסים אזרחיים שממריאים מאיראן לסוריה, נוחתים בדמשק, ומשם על גבי משאיות יוצאות שיירות לכיוון לבנון. באזור דמדומים בגבול היו ממתינים להם טילי חיל האוויר ומעלים באש משאיות רבות. ההתקפות המסתוריות בשנת 2017 הכו בהלם בקרב חיזבאללה וכוח קודס שבתחילה עצרו את המשלוחים והחלו לחשב מסלול מחדש. אחרי תקופה קצרה החליטו השיעים להימנע מהברחות של טילים גדולים והחלו לפעול להקמת פסי ייצור על אדמת סוריה בהסכמה ברורה של אסד כדי לייעל את מאמץ ההסתרה מפני המודיעין הישראלי שהפתיע אותם כל פעם מחדש. האיום היה ברור: האיראנים וחיזבאללה חותרים להצבת טילים בסוריה, בלבנון, ובמקומות נוספים שהתכלית שלהם הוא לפגוע במטרות ברדיוס של פחות מחמישים מטרים.

ארבעה דורות של מלחמה

כדי לייחד את המב"מ כתהליך פורץ דרך בעשור האחרון יש לתאר ולבחון את תהליך התפתחותו. למען האמת, לאורך שנים רבות היו פעולות חשאיות שאפשר לכנותן מב"מ. אז מה כל כך מיוחד בעשור האחרון?
הצעדים הראשונים לא באמת כללו פיקוד ושליטה מסודרים. הרעיון המסדר התבסס על מוטיבציה של יחידות ואלופים שראו בפעילות האיראנית קיום משמעותי. גם כוחן של מלחמות כוחות סדיר בכוחות סדיר או בארגוני טרור פחתו או לפחות המרווח ביניהם גדל משמעותית.

בשנת 1989 קצין מרינס בשם ווילאם לינד ואחרים כתבו מסמך אסטרטגי על דור המלחמה הבאה. לוחמי יחידה מיוחדת אמריקנית איתרה את המסמך אחרי כמעט עשור במערות טורה בורה שבאפגניסטן במסגרת מצוד אחר הנהגת אל-קאעידה. לינד וחבריו מאפיינים את סוגי המלחמה לפי דורות: דור המלחמה הראשון היה שדה קרב מסודר בין השנים 1648 ועד 1860. מלחמות צבא בצבא תוך שימוש בכוח אדם מאסיבי שהגיעו לשיאן בימי נפוליאון. בתקופה הזו נוצרה תרבות צבאית. בתקופה הזו סומנו ההבדלים העיקריים בין צבא לאזרחים והם באו לידי ביטוי באמצעות לבוש, כללים ונהלים כדי לחזק את תרבות הסדר.

מערכה שכולה חשאית. בסיס T-4 בסוריה שבו נהרגו איראנים בתקיפה שיוחסה לישראל, בשנה שעברה

דור המלחמה השני שפותח על ידי הצבא הצרפתי במהלך ואחרי מלחמת העולם הראשונה בוצע שימוש באש ארטילרית ביבשה ובים על מנת להתיש את האויב. אחר כך הגיע השימוש בטלגרף, הרכב ומאוחר יותר השתלבה התעופה. דור המלחמה השלישי כלל את התמרון שפותח על ידי הצבא הגרמני. שילוב הטנק כמרכיב טכנולוגי היה שינוי משמעותי.

לינד טען כי דור המלחמה הרביעי כלל ביזור סמכויות לדרג השטח ויוזמה. לשיטתו, המדינה איבדה את המונופול שלה על המלחמה ועל הכוח הצבאי. המלחמות הן כבר לא על טריטוריה אלא על שקט ויציבות על סוגיה. כותבי המסמך העריכו כי המלחמה הבאה תהיה על אדמת ארצות הברית ולא באמת קיבלו בתחילה יחס רציני מהמפקדים הבכירים. אחרי מתקפת ה-11 בספטמבר חשיבותו של המסמך עלתה. בעוד הצבא הסדיר התמקד בסדר וארגון הטרור ביטל את תרבות הסדר. אין להם מדים, הם נטמעים באוכלוסייה ובזמן שארצות הברית השקיעה כסף אדיר במפציצים ונושאות מטוסים, הטרור הכריז עליו מלחמה באמצעות מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת.

הרחק מאור הזרקורים

מה שמאפיין את הדור הרביעי של המלחמות הוא ששדה הקרב אינו מובהק, עורף המדינה הפך לחזית, הרובוטים כמו כלי הטיס הלא מאוישים כולל אינטליגנציה מלאכותית הפכו לשחקן בולט בביצוע המשימות, וצבאות סדירים החלו לפתח יחידות קטנות עם משימות ממוקדות. מיקום הפיקוד הבכיר השתנה. מערכות השליטה והבקרה המתקדמים מאפשרים להם לשהות בעורף ולשלוט בפקודים מרחוק. כבר בדור הרביעי ניתן היה לראות את ההתמודדות עם מניפולציות של האויב, מידע כוזב ופייק ניוז. אי אפשר לחמוק מהשאלה האם אנחנו עומדים בפתח דור חמישי של מלחמות? כאלו שפוגעות בצורה מאוד נקודתית באויב מבלי שאף אחד יקבל על כך אחריות מתחת לסף הרעש והרבה מתחת לגרירת האויב לתגובה? אין לקיחת אחריות, אין נאומים מפוצצים של מנהיגים וכולם עסוקים בעיקר בהשגת מודיעין איכותי ואש מדויקת להרחיק מלחמות.

כך למעשה כבר בסוף העשור הקודם התפתחה ההבנה שסכסוכים ועימותים מנסים ליישב הרחק מאור הזרקורים ובעיקר על ידי פעולות כירורגיות חשאיות וככל שחלף הזמן המציאות סביב המב"מ התבהרה. מדובר בפעולה מתחת הרחק מתחת לסף המלחמה, מתחת לרף התגובה למרות שבלא מעט מקרים שקלו בישראל פעולות שיכולות היו להביא את האויב לתגובה והיו אירועים כאלה ברמת הגולן למשל כשהאיראנים החליטו לשגר בשנה שעברה עשרות רקטות לעבר מוצבי צה"ל. מנגד היה ברור: שני הצדדים לא רוצים מלחמה ואם אין הדדיות בין הצד התוקף למותקף אין זכות קיום למב"מ. בכל אירוע יש צד שמעלים עין, בוחר לא להגיב וסופג את המהלומה. האינטרסים הישראלי הוא שהאיראנים יבלעו הרבה צפרדעים.

נדרש לעצב את רעיון הפגיעה בפרויקטים הטכנולוגיים שאיימו על ישראל. הלוי (צילום: דובר צה"ל)

כדי לייצב את שיטת הפעולה ולמנוע מלחמות ככל שניתן החליט הדרג המדיני לקדם מנגנון תיאום עם הרוסים כדי למנוע אי הבנות במרחב הסורי. הסקפטיים נעלמו כלא היו והקשר הלך והתחזק. בתחילה היה נראה תמוהה שישראל מודיע לרוסים זמן קצר ביותר לפני תקיפה, אך ככל שהתגברו פרסומים זרים על אודות תקיפות ברחבי סוריה והגבולות כך היה ניתן להניח שהמנגנון משפיע ופועל לטובת אינטרסים ישראליים כשהמרכזי ביניהם: למנוע מאיראן להתבסס בסוריה ומחיזבאללה להתעצם בטילים מדויקים.

בחיל האוויר נשאלות כל מיני שאלות. מה מב"מ ומה לא. האם למשל חיסולו בשנת 2015 בפאתי דמשק של סמיר קונטאר, על פי פרסומים זרים, שפעל להקמת תשתית טרור נגד ישראל בסוריה הוא פעולת מב"מ? בפועל הוא התכוון להוביל פיגועים קשים נגד ישראל ולכן ניתן להעריך כי חיסולו שמיוחס לישראל הרחיק את ישראל ממלחמה או לפחות מתגובה רחבה וגלויה. לאט לאט מסתדר ההיגיון סביב המושג שנקרא מב"מ: להרחיק מלחמות, לשחוק את יכולות האויב ולהעניק יתרון מובהק למלחמה תוך שמירה על העליונות הצבאית באוויר ובמודיעין, לקדם אינטרסים שונים ולחזק את ההרתעה.

הסדר היה ברור: טיפול בפרויקט דיוק הטילים, מניעת התבססות איראנית בסוריה, וטיפול בבניין הכוח של חמאס בעזה. בשלהי תקופתו של הלוי כראש אמ"ן גם היו הנחיות לטפל בפעילות דעאש בדרום סוריה.

לשחוק את יכולות האויב ולהעניק יתרון מובהק. מטוס ה-F-35 של חיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)

כל קמפיין שכזה כולל מעטפת שלמה של פעולות כלכליות, התקפה, הגנה ותודעה. כל אלו נועדו לתמוך את הרעיון המרכזי של המב"מ: מתחת לסף הרעש. לא פעם התגאו בכירים במערכת הביטחון כי מרבית הפעולות כלל לא מפורסמות בכלי התקשורת.

המטרה של הפעילות החשאית היא לדאוג שהפער בין ישראל לאויביה תמיד יהיה גדול. שקצב שלילת יכולות האויב יהיה כזה שהוא לא יוכל להתעצם ושכפועל יוצא מהיקף הפעולות תתפתח הרתעה. לפי פרסומים זרים, בשנה האחרונה למשל בוצעו תחת פיקודו של הרמטכ"ל כוכבי פעולות יצירתיות במיוחד. למשל, חיזבאללה התעקש שרחפנים בהפעלה ישראלית חדרו למרחב ביירות ופוצצו רכיב טכנולוגי יקר ערך וקריטי בתהליך ייצור טילים מדויקים.

בשנה האחרונה חל שינוי משמעותי במב"מ. הפרסומים הזרים על אודות תקיפות מדויקות של חיל האוויר שתועדו על ידי אזרחים סורים במצלמות מכשירי הסלולר כולל אירועים ברצועת עזה הוכיחו מעל לכל ספק את הזיקה בין הזירות. כיצד פעולה שמיוחסת לחיל האוויר בסוריה משפיעה על רצועת עזה וגוררת שיגורי רקטות לעבר פסטיבל על אשקלון.

מציאות שכזו מחייבת את אגף המבצעים במטה הכללי בפיקודו של אלוף אהרון חליוה לסנכרן ביעילות רבה בין האינטרסים ולהבין היטב את החיבור, הזיקות וההתפתחות של הזירות השונות כדי להמשיך ולייצב את המב"מ כפעולה לגיטימית מתחת הרחק מסף הרעש ותגובת האויב. בתוך כך גם להיערך לתגובה רועשת של האויב כי ייתכן והאיזונים שהיו עד כה הופרו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully