26/12/2019

שינוי האקלים השפיע על העשור, אך מזג האוויר הקיצוני עוד לפנינו

בעשר השנים האחרונות ההתחממות הגלובלית נתנה את אותותיה בכל כדור הארץ. אלפי בני אדם ובעלי חיים מתו בגלי החום, מיליארדי טונות קרחונים נמסו ושטחי חורש עצומים נחרבו בשריפות. בפתח 2020, מומחים מזהירים: "אין יותר 'עסקים כרגיל' - המערכת האקלימית הופכת פראית יותר"

צילום: רויטרס, עריכת תוכן: סיגל סיריוס, הפקה: רוית כהן צפרירי, עריכת וידאו: נועה לוי, עיצוב גרפי: אביחי ברוך

כדור הארץ שלנו והאטמוספירה המגוננת עליו עברו עשור לא קל, רווי בפגעי אקלים. 2019 חותמת עשר שנות התחממות גלובלית יוצאת דופן, נסיגת קרחונים ומפלסי ים ברמות שיא - כולם מונעים על ידי פליטת גזי חממה מפעילות אנושית.

בשנת 2010 פתח את העשור גל שריפות ענק ברוסיה, שהביא למותם של 55,736 בני אדם, חלקם מקשיי נשימה בשל עשן וערפיח שכחודש ויותר אפפו אזורים עירוניים נרחבים, הרס של כ-2,000 מבנים ונזק שהוערך ב-15 מיליארד דולר. בסוף אותה שנה התרחש בישראל אסון השריפה בכרמל. זו הייתה רק ההתחלה.

אחד האסונות שפתחו את העשור. עשן מיתמר מעל הכרמל, 2010 (צילום: יואב איתיאל)

לפי הארגון המטאורולוגי העולמי של האו"ם, הטמפרטורות הממוצעות בעשר השנים האחרונות היו ככל הנראה הגבוהות ביותר מאז החל האדם לתעד אותן. שנת 2019, החותמת את העשור, עשויה להירשם כשנה החמה ביותר מאז ומעולם.

בקיץ החם ביותר אי פעם שחוותה אירופה בשנה הנוכחית נשברו שיאי טמפרטורה בכ-3 מעלות צלזיוס בבלגיה, הולנד, לוקסמבורג, גרמניה ואנגליה. 1,436 בני אדם ואלפי בעלי חיים מתו כתוצאה מגלי החום בחודשים יוני-יולי. יוני הספיק להחזיק בשיא החודש החם מעולם רק חודש אחד. ביולי נשבר השיא שוב.

ממוצע השינוי בטמפרטורה העולמית השנתית לפי שנים

שיא החום נשבר. מצטננים מול מגדל אייפל במהלך גל חום בצרפת, יולי 2019 (צילום: אי-פי)

ההשלכות היו רחבות היקף. תחנות כוח נאלצו להפסיק את ייצור החשמל, או לעבור לתפוקה חלקית, מחשש שמערכות הקירור של הטורבינות בהן יביאו לעליית טמפרטורה בנהרות וכתוצאה מכך תיפגע הדגה. ב-25 ביולי הוטלו הגבלות על תנועת הרכבות באנגליה, כאשר טמפרטורת הפסים עלתה אל מעל 50 מעלות צלזיוס. המהירות הוגבלה, רכבות בוטלו והציבור התבקש לבצע רק נסיעות חיוניות. גם טיסות מנמלי התעופה של לונדון בוטלו "בשל תנאים חריגים ברחבי אירופה".

55 מיליארד טון ב-5 ימים

בגרינלנד, הביאה ההתחממות להמסה מואצת של הקרחונים. על פי מרכז הנתונים הלאומי האמריקני לשלג וקרח (NSIDC), כ-55 מיליארד טונות של קרחונים נמסו השנה בחמשת הימים של שיא הקיץ, כ-10 מיליארד טונות ליום ו-40 מיליארד טון יותר מהממוצע בשלושה העשורים הקודמים. המסת הקרחונים בשנה הנוכחית קרובה לשיא שנרשם ב-2012.

40 מיליארד טון יותר מהממוצע בשלושה העשורים הקודמים. קרחונים נמסים בגרינלנד, אוגוסט 2019 (צילום: אי-פי)
כ-4 מיליון דונם של חורש עלו באש ב-2018 בשריפות הגדולות והקטלניות מאז ומעולם בקליפורניה

ההתחממות הגלובלית הביאה לבצורת נמשכת של שנים במערב ארצות הברית, וכתוצאה מכך שריפות הענק בקליפורניה הן עכשיו תופעה מתמדת, המתרחשת כל השנה, לא רק עניין עונתי. שנה אחר שנה הן גדלות בהיקפן. כארבעה מיליון דונם של חורש עלו באש ב-2018 בשריפות הגדולות והקטלניות מאז ומעולם בקליפורניה. נזקי השריפות האלה הם עוד דוגמה להשלכות הקטסטרופליות של ההתחממות וההתייבשות.

בעקבות השריפות של 2017 ו-2018, שקיפדו את חייהם של מאה בני אדם, ענקית החשמל והגז PG&E עומדת בפני פשיטת רגל מול תביעות בסדר גודל של 30 מיליארד דולר.

לא רק עניין עונתי. שריפות בקליפורניה, אוקטובר 2019 (צילום: רויטרס)

נזקים כספיים בהיקפים אסטרונומיים מאפיינים גם את סופות ההוריקן של העשור. ב-115 סופות נגרם נזק של יותר ממיליארד דולר. הוריקן קתרינה של 2005 והסופה הארווי של 2017 הותירו נזקים של 120 מיליארד דולר כל אחת, ובסך הכול עשר סופות ההוריקן הגדולות של העשור גרמו לנזקים של למעלה מחצי טריליון דולר.

"חלק מהן נודעו בשל המשקעים שהורידו וההצפות שהותירו, לא פחות מאשר עוצמת הרוח ונזקיה", מסכם את העשור ערוץ מזג האוויר האמריקני. סופות ההוריקן הותירו אלפי הרוגים ונעדרים. ערים שלמות הוצפו והוכרזו אזורי אסון. בניו אורלינס, במהלך הוריקן קתרינה, התבקש פינוי כל מיליון תושבי העיר וחלקם אף פונו בכוח. אולם מאה אלף נותרו מאחור ונדרשו 47 אלף שוטרים וחיילים לשמור על הסדר והרכוש שנותר ולמנוע ביזה.

הקצנה שונה לחלוטין

"ייתכן ושינוי אקלים הוא לא רק התחממות, אלא אולי גם הקצנה בתופעות אקלימיות שונות לחלוטין"

למטבע ההתחממות יש צד שני, כפי שמשתקף בישראל השוכנת על סף מדבר. "נכון שכבר בפתיחת העשור קיבלנו 'שנה מהעתיד' עם החום, היובש, הבצורת הארוכה, ובסופה הרוחות המזרחיות והשריפה בכרמל שגבתה 44 הרוגים", מזכיר מנהל השירות המטאורולוגי, ניר סתיו, "אבל אקלימית, שני אירועי מזג אוויר חריגים אחרים בעשור האחרון גרמו לישראל להבין שייתכן ושינוי אקלים הוא לא רק התחממות, אלא אולי גם הקצנה בתופעות אקלימיות שונות לחלוטין. ייתכן והשלג של 2013 אף הוא חלק מהטלטלה האקלימית: 60 אלף בתים שנותקו מחשמל, אלפי אנשים שנתקעו בדרך לירושלים. דוחות מבקר המדינה מלמדים שזו הייתה טראומה שתפסה את המדינה לא ערוכה. האירוע גרם לכלל גורמי החירום להבין כי חייבים לתת קשב ולהיערך לתסריטי קיצון במזג האוויר".

"העשור הזה הראה לנו טווח גדול של תופעות", מסביר סתיו. "מצד אחד העולם מתחמם ומצד שני לא פוחתת ואולי אף עולה השכיחות של אירועי שלג עם חדירות של אוויר קוטבי לאזורנו. מחקרים מרחבי העולם מרמזים כי השכיחות של מקרי קיצון עלולה לעלות".

ב-2015, הצפות ברעננה הובילו לסגירת רחובות, קריסת תשתיות ו-2,400 משפחות נותרו ללא חשמל. כחודש קודם לכן, שרר במשך כמה ימים אובך כבד בישראל ובכל המזרח התיכון, אשר מקורו היה בסופות חול בסוריה. "שינוי האקלים הוא לא רק סחיפה הדרגתית בטמפרטורות. ראינו את הקוטביות ושעם חם יש גם קר", אומר סתיו. "זה לא פשטני. מבחינתי אירועי העשור האלה באים להגיד לנו: 'קחו בחשבון שמשהו קורה ליציבות המערכת האקלימית. היא הופכת פראית יותר. לא עוד 'עסקים כרגיל'. תחשבו מחוץ לקופסה. התנודתיות החזקה הזו דורשת היערכות אחרת".

"יותר קהילות הושפעו מאירועים הקשורים לשינויי אקלים ממה שחזינו", מודה בכיר האו"ם אנדרו לוקוק בהתייחס לבצורות תכופות יותר, להצפות וסופות טרופיות הנוטות כולן להשפיע באופן לא פרופורציונלי על העניים והפגיעים. להערכת האו"ם, בשנת 2020 כמעט 168 מיליון איש ב-53 מדינות יזדקקו לסיוע הומניטרי.

ההתנגדות למאבק

המודעות הכללית לשינויי האקלים גדלה אולי בעשור האחרון, אבל האתגרים לא פחתו. ב-2017 יצא לאקרנים סרט ההמשך לסרט "אמת מטרידה" של סגן נשיא ארצות הברית לשעבר, אל גור, שזכה בפרס נובל לשלום יחד עם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) על פעילותו לעצור את התחממות כדור הארץ. עם זאת, אפילו בארצות הברית יש למאבק הזה גם התנגדות קשה. כך, ועדת הסנאט לנושאים סביבתיים קבעה כי "התחממות גלובלית היא התרמית הגדולה ביותר שנמכרה לציבור האמריקני מעולם".

במטרה לצמצם את שינויי האקלים עומד הסכם פריז שאושר ב-2015 ושעליו חתומות 195 מדינות בהן ישראל. יעדו המדיד העיקרי הוא הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, ושאיפה להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד. אלא שב-2017 הודיע ממשל טראמפ על יציאתה של ארצות הברית מההסכם המהווה, לדברי הנשיא, "נטל בלתי נסבל על הכלכלה האמריקנית".

המטרה - לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050. חתימה על הסכם פריז (צילום: אימג'בנק GettyImages)

בחודש שעבר התקיימה בפעם הרביעית ועידת ישראל לאקלים. המארגנים טוענים כי "כל האינדיקציות מראות שהיישום אינו מספק, שלא הוקצו מספיק משאבים ושאין מספיק מחויבות פוליטית לשינוי. אזור המזרח התיכון מתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. התחזיות שמבוססות על נתונים אלה מצביעות על כך שעד אמצע המאה הנוכחית יגיעו אזורים בדרום הים התיכון לטמפרטורה ממוצעת של 46 מעלות".

לדור הצעיר מותר לשאוף לעתיד טוב יותר. "בני ובנות הנוער הפועלים למען האקלים מכניסים רוח חדשה, מלאה במוטיבציה ובהשראה לתנועת האקלים בישראל", אומרים מארגני הוועידה הישראלית, שקיימו פאנל ראשון מסוגו בהשתתפות נציגי "מחאת נוער למען האקלים", המגדירה את עצמה "תנועת שטח שצמחה מתוך הנוער ומובלת מתוך הנוער". לדבריהם, "קולו של הנוער אינו מושמע בעולם המבוגרים".

"בני ובנות הנוער הפועלים למען האקלים מכניסים רוח חדשה". תונברג באיטליה (צילום: רויטרס)

גם לוועידת האו"ם לאקלים במדריד שהתקיימה החודש, קדמה "פסגת האקלים של הצעירים", בספטמבר, אירוע ראשון מסוגו שאירח האו"ם כפלטפורמה למנהיגות צעירה של "פעילי אקלים" מ-140 מדינות. הדוברת הראשונה במושב הפתיחה הייתה גרטה תונברג בת ה-16, המועמדת לפרס נובל לשלום ל-2019, שנבחרה לאשת השנה של מגזין טיים לשנת 2019, אשת השנה הצעירה ביותר אי פעם.

תונברג, המוגדרת האישה המשפיעה ביותר בשבדיה, נאמה בפני מאות אלפים שצעדו טרם הוועידה ותקפה כדרכה את הממסד הצבוע שכביכול תומך במאבק שהיא מזוהה איתו אבל בפועל עושה מעט אם בכלל. בפתח העשור השלישי של המאה ה-21, הזהירה תונברג את מנהיגי העולם: "המערכות האקולוגיות שלנו מתמוטטות. אנו בפתחה של הכחדה המונית, וכל מה שאתם מסוגלים לדבר עליו הוא כסף, ואגדות על צמיחה כלכלית נצחית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully