26/12/2019

בין MeToo לקים קרדשיאן: כשהמוני נשים יצאו לחופשי

שלוש מגמות בולטות אפיינו את העשור האחרון בעולם האופנה. תפיסות עולם פופולריות מקבלות ביטוי על המסלולים של מעצבי העל, ומשם לרשתות הגדולות. גם בלי לצאת בהצהרות נוקבות, הבגדים שלנו מגלמים את רוח התקופה. אז מה לבשנו בעשור האחרון ומה זה אומר בעצם?

צילום: רויטרס, עריכת תוכן: סיגל סיריוס, הפקה: רוית כהן צפרירי, עריכת וידאו: נועה לוי, עיצוב גרפי: אביחי ברוך
הציוץ ששינה את מעמד האישה. אליסה מילאנו ומחאת Metoo (צילום: Gettyiamges)

בין MeToo לקים קרדשיאן: כשהמוני נשים יצאו לחופשי

באוקטובר 2017 ציוץ אחד בטוויטר של השחקנית אליסה מילאנו שינה את מעמד האישה לנצח וסימן את תחילתו של גל פמיניזם חדש. מחאה עולמית בהיקף חסר תקדים נפתחה, ובמסגרתה חשפו מיליוני נשים תקיפות או הטרדות מיניות שעברו, בין היתר על ידי אנשים רבי עוצמה. תנועת מי טו לא נוצרה יש מאין. זה כבר כמה שנים שהחברה הכינה את הקרקע ללידתה - החל מחקיקה נגד הטרדות מיניות, דרך הבנה של מהו אונס ועד פעולות למיגור האפליה המגדרית. כל הפעולות האלה הובילו ללידתה של המחאה העצומה, שהגדירה מחדש את היחסים בין נשים לגברים.

הצעד הראשון והוויזואלי ביותר אירע מיד אחרי התפוצצות הקמפיין. טקס גלובוס הזהב בינואר 2018 נערך תחת קוד לבוש שחור. כל הכוכבות מגל גדות, דרך אנג'לינה ג'ולי ועד קנדל ג'נר, הגיעו לשטיח האדום לבושות בשמלות שחורות כסמל למאבק נגד אלימות מינית כלפי נשים. באותה השנה ראינו התייחסות ענקית למחאה מבגדים עם כיתובים מתריסים, דרך עיצובים עם קריצה למיניות נשית מתפרצת ועד דוגמניות שהעזו לדבר נגד צלמים שחצו את הגבול. אך גם זה לא העיקר. העיקר הוא מה שהגיע אחר כך - השחרור הנשי באופנה.

גל גדות בטקס גלובוס הזהב 2018 (צילום: Gettyiamges)

אם נסתכל על המאה ה-20, נגלה שהלבוש הנשי עבר לא מעט שינויים, ואולם המשותף לכל התהליכים במאה הקודמת הוא גברים שמכתיבים את הטון. בתהליך חברתי בלתי מודע נוצר אידיאל היופי הבלתי מושג עבור נשים, כדרך להשאיר אותן במרדף חסר תכלית אחרי יעד שלא ניתן להגשים, וכך להישאר נחותות מגברים. האידיאל הזה אולי השתנה לאורך השנים והדרישות ל"אישה המושלמת" עברו גלגולים - ממרילין מונרו של שנות ה-50 ועד ההרואין שיק של שנות ה-90, אבל דבר אחד לא השתנה - הוא עדיין בלתי מושג.

מחאת מי טו הביאה איתה הבנה חדשה - נשים פשוט לא צריכות להיות מושלמות. מתוך ההבנה הזו, הן התחילו להרגיש בנוח עם צורות גוף שונות כשחברות האופנה מנסות ליישר קו ולאמץ גם כן את הגישה. על אף שהיא עדיין לא נטמעה במלואה - המגמה של שילוב דוגמניות במידות שונות על מסלולים ובקמפיינים וכן בצבעי עור ואף שיער שונים תופסת תאוצה.

עוד בוואלה! NEWS

בחזיית תחרה ושערות בבית שחי: דוגמנית הביקיני הידועה מטלטלת את הרשת

לכתבה המלאה
משנות את אידיאל היופי - קלואי, קים וקורטני קרדישאן (צילום: אתר רשמי)

המחאה עשתה המון בכל הנוגע לשחרור הנשים ממוסכמות חברתיות שמכתיבות אידיאל יופי מיושן, אבל אי אפשר לדבר על הצעד הזה בלי להזכיר את בנות משפחת קרדשיאן. תכנית הריאליטי שלהן אולי עלתה לאוויר לפני יותר מעשור, אבל את ההשלכות שלה ראינו בעיקר בעשור האחרון. הן מכתיבות סדר יום חברתי, אופנתי, כלכלי ופוליטי ונראה שידן בכל. אם נתרכז רק בנושא אידיאל היופי, נגלה שהן הצמיחו אידיאל חדש.

בנות משפחת קרדשיאן (להוציא את קנדל ג'נר) לא מתאימות לסטנדרטיים הקלאסיים של תעשיית האופנה של לפני שני עשורים. יש להן אגן רחב, חזה בולט ומוצא ארמני שעושה את שלו. היותן פופולריות כל כך בחברה הובילה לשני תהליכים מקבילים. מחד, הן יצרו אידיאל יופי חדש ובלתי מושג. צעירות רבות ברחבי העולם מנסות לאמץ את המותניים הצרות, הישבן הרחב, לו אנחנו גם חייבים לתת קרדיט לג'ניפר לופז, האיפור הכבד והציפורניים המחודדות. ומאידך, הקרדשיאנז גם פתחו צוהר לנראות אחרת. אותה הקרקע שהצמיחה את קמפיין מי טו הוכיחה לנו שהיא פנויה לקבל אידיאל יופי הנוגד את זה שמלווה את התעשייה כבר כמה עשורים. תוסיפו לזה את נטע ברזילי זוכת האירוויזיון הישראלית, שלומית מלכה שנפרדה מהמחליק, אלישיה קיז שהפסיקה להתאפר, מישל אובמה שלא מתביישת בשורשים, אייקונים כמו עדן פינס ואשלי גרהאם וגל גדות אחת שצעדה על השטיח האדום בסנדלים שטוחים - ותקבלו שחרור נשי מושלם.

המותניים הצרות, הישבן הרחב. קים קרדשיאן לובשת שמלת טיפות של מוגלר למט גאלה (צילום: gettyimages)

ותודה לקהילת הלהט"ב: על מונוכרומטיות עירומה ויוניסקס אמיתי

מאז מהומות סטונוול בסוף שנות ה-60 עברה קהילת הלהט"ב דרך ארוכה במאבק ללגיטימיות בחברה. כל עשור מהווה עוד צעד, ועל אף שהדרך ארוכה, נראה שהקהילה התקדמה לא מעט. העשור האחרון ייזכר ככל הנראה כעשור של פלואידיות מגדרית בקרב כוכבים הוליוודים בפרט ובחברה בכלל. זה העשור בו נולדו הגדרות חדשות שלא היו קיימות עד כה וכולן מעבירות מסר אחד ברור - העולם כבר לא מאמין בחלוקה הבנאלית והישנה ל"גבר" ו"אישה".

הפלואידיות המגדרית לקחה את אופנת היוניסקס צעד אחד קדימה. עד היום, כשדיברנו על יוניסקס, דיברנו בעיקר על נשים לבושות בבגדי גברים - חליפות, סניקרס, ג'ינס בויפרינד וטי-שירטס רחבות. רשתות האופנה שמשווקות קולקציות יוניסקס מציעות פריטים שנולדו בארון הגברי ועכשיו לגיטימיים גם בקרב נשים. אבל בעשור הנוכחי נולד היוניסקס החדש - מצב בו גברים לובשים בגדים המזוהים עם נשים.

בילי פורטר בלוק איקוני של כריסטיאן סריאנו (צילום: gettyimages)

בשנים האחרונות צמחו דמויות מפתח גבריות שמציגות מודל אחר ומאמצות לבוש שנחשב נשי - עקבים, שמלות ואיפור. הבולט שבהם הוא השחקן בילי פורטר שבטקס האוסקר האחרון הגיע לבוש בחליפת טוקסידו שחורה עשויה קטיפה עם חצאית נפוחה בעיצובו של כריסטיאן סיריאנו. לצידו גם עזרא מילר, מי שמגלם את דמות גיבור העל "הפלאש", הפך לאייקון אופנה בזכות לבוש שלא מתחשב בהגדרות כמו "נשי" או "גברי". תוסיפו לרשימה כוכבים הוליוודיים כמו מייקל אוריה, ניקו טורטורלה, אלסנדרו מיקלה, ג'ראד לטו וגם עומר מזרחי הישראלי. כרגע הם עדיין נחשבים מצועצעים ואף אחד מהם לא מגדיר את עצמו הטרוסקסואל - אבל ככה מתחילה מהפכה.

ובאותה קטגוריה אי אפשר שלא להתייחס לצבע הניוד. אולי בלתי אפשרי לסמן צבע אחד כ"צבע העשור", אבל נראה שהקולקציות המתחלפות לאורך העונות דבקו כולן בצבע אחד - הניוד. צבע העירום. יש הרבה מה לומר עליו בעידן הפוליטיקלי קורקט שאנחנו חיים בו, בעיקר כי הוא צבע עור של גוון אחד - בהירים. צבע העירום לא משקף את כהי העור ובכך מדיר אותם. אך אם נתעלם מהמטען החברתי הכבד, הבחירה שלא לבחור צבע בעידן של פלואידיות מגדרית מעבירה מסר עוצמתי על הבריחה ממוסכמות מיושנות, לפיהן ורוד זה צבע של בנות וכחול זה צבע של בנים. הבחירה בעירום היא מושכלת, היא מפשיטה אותנו מהגדרות. עם כל הכבוד לפרינטים, לצבעוניות ולבדים מוגזמים - הניוד הוא הצבע ששלט בעשור הזה.

פלואידיות מגדרית - השחקן עזרא מילר (צילום: gettyimages)

עידן האינסטגרם זועק "תראו אותי": כשהלוגומאניה השתלטה על המלתחה

המהפכה הדיגיטלית החלה לפני יותר משלושה עשורים, אבל נראה שהעשור האחרון היה המואץ ביותר עד כה. בין מיליוני השינויים שהביא איתו העידן הדיגיטלי, נמצא גם האופן בו אנחנו מצלמים תמונות. נראה כאילו כל מה שחשוב היום זו תמונה פוטוגנית לפיד האינסטגרם. עם הצבעוניות הנכונה, הקומפוזיציה המדויקת וזו שתספר את הסיפור של הפיד, שלרוב רחוק שנות אור מהמציאות.

החיים של כולם מועברים דרך פילטרים ערוכים היטב. כדי לחזק את אשליית החיים המושלמים, נכנסים לתמונה מותגי היוקרה. הרי ידוע שפריטים של מעצבי על לא זולים כלל ומי שמצליח לאמץ לעצמו פריט שכזה, כנראה שמצב העו"ש שלו לא רע. מסר שכיף להעביר בעידן שכולו מציאות מושלמת מדומה. כך נולד לו טרנד שליווה אותנו כל העשור ומסרב לדעוך - הלוגומאניה. זה כבר לא רק לואי ויטון. לגוצ'י יש חגורה עם סמל המותג שהציפה את האינסטגרם עד כדי מיאוס, פנדי ואחרים הוציאו קולקציות מונוגרמה סוחפות, חולצות של קלווין קליין, נעליים של פילה, תיקים של שאנל - אם לא רואים מה אנחנו לובשים, הבגד לא שווה כלום.

הכי חשוב שידעו מה אתם לובשים - בלנסיאגה על המסלול (צילום: אינסטגרם רשמי)

עידן האינסטגרם הוליד תופעה של "בואו נראה למי יש גדול יותר", כשהכוונה היא ללוגו של מותג מוכר. זה עידן השוויצריות - בואו תראו כמה כסף יש לי, גם אם בפועל חשבון הבנק מרוקן. אם כולם רואים אותי רק באינסטגרם, כדאי להתלבש בהתאם. מעצבי העל והמותגים התיישרו עם הבשורה והציפו את השוק בלוגואים. יש תחושה שאנשים כבר לא מעריכים אופנה, לא מעריכים גזרות, לא מעריכים בדים, לא מעריכים תפירה. הם מעריכים לוגו. וכמה שיותר גדול ובולט - יותר טוב.

העשור הזה מסתיים, אבל ייתכן שהמגמות שראינו כאן ימשיכו להתפתח. כנראה שרק בעוד עשור או יותר נוכל באמת להגיד אם המגמות הללו השפיעו על החברה לטווח הארוך או שהיו רק אפיזודה חולפת. כך או כך, חשוב להכיר בעובדה שלכל מה שקורה בחברה, בפוליטיקה ובכלכלה יש פרשנות אופנתית. אז בפעם הבאה שאומרים לכם שאופנה זה "רק בגדים", תוכלו להגיד שזה הרבה יותר מזה. ואולי זה היעד שלנו לעשור הבא.

הצבעוניות, הקומפוזיציה והתיק הנכון (צילום: אתר רשמי)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully